פסק-דין בתיק ב"ל 10348-09

1.         התובע קיבל גמלת השלמת הכנסה מחודש 3/2003. תשלום הגמלה הופסק בחודש 1/2009 בשל ממצאי חקירה שערך הנתבע. החקירה העלתה כי סבו המנוח של התובע הוריש לאבי התובע המנוח ולדודו נכס מקרקעין בחברון (להלן - הנכס). גדר המחלוקת בין הצדדים בענייננו מתמקד בשאלה האם מכר אביו המנוח של התובע את הנכס.

2.         גרסת התובע

כאמור קיבל התובע גמלת השלמת הכנסה משנת 2003. ביום 6.8.2008 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע. בהודעתו (נ/1) אמר התובע את הדברים הבאים:

"ש. האם יש לכם נכסים בחברון?

ת. סבי המנוח הוריש כ-7 דונם לאבי ודודי שאכר שיש להם שתי אחיות ועד היום לא בוצעה חלוקה לאדמה כי יש בעיות בנוגע לאדמה בין היורשים ועדיין לא נערך שום צו ירושה"(ע' 1).

בהמשך, כאשר נשאל התובע אם חילקו בני המשפחה את הירושה, השיב:

"לא, עדיין לא חילקנו כלום, אנחנו 4 אחים ושתי אחיות ואמי" (ע' 2).

ואולם בתצהיר שהגיש התובע לנתבע ביום 7.1.2009, היינו כ-4 חודשים לאחר דבריו אלה לחוקר הנתבע,  ובעקבות דרישה להמציא צו ירושה ומסמכים נוספים, הצהיר התובע:

"הנני מצהיר בזה שהאדמות בחברון שייכות לאבא שלי שירש מסבא. ידוע לי שאבא מכר כל האדמות האלה ואני מצרף העתק מהסכם מכירה שאבא שלי עשה בזמנו" (נ/2).

דברי התובע אינם מתיישבים אלה עם אלה. בעוד שבהודעתו (נ/1) לא הוזכרה כלל מכירת הנכס, והתובע אף ציין כי הנכס עדיין לא חולק בין היורשים, בתצהירו המאוחר הועלתה לפתע עובדה חדשה שלא בא זכרה קודם לכן בדבר מכירת הנכס על ידי האב המנוח. יתר על כן, בתצהיר שהגיש התובע במסגרת תביעה זו ציין התובע כי:

"אבי רכש בזמנו את זכויות אחיו ואחותו בנכס זה ולאחר תקופה מכר את כל הנכס בשנת 1999" (סעיף 4).

התובע מפרט, אם כן, את העובדות הנוגעות לנכס אביו טיפין טיפין: תחילה נטען כי מדובר בנכס שהינו ירושת התובע, אחיו ואחיותיו, שעדיין לא חולק, אחר כך התברר שהנכס נמכר. במהלך הדיון בתביעה זו הובאה לידיעתנו העובדה שהנכס כולו היה בבעלות אביו של התובע, ובמהלך חקירתו הנגדית של התובע הוסיף התובע כי לא ידע כלל כי אביו מכר את הנכס כאשר נחקר על ידי חוקר הנתבע. לטענתו הדבר נודע לו רק-

"כאשר ראיתי את הניירות מאותו איש, חיפשתי במסמכים ומצאתי" (ע' 6 ש' 11-15).

בהמשך הוסיף התובע כי עד מותו טען האב, שהתגורר באותו בניין שבו גר התובע, כי הקרקע שלו (ע' 8 ש' 22-24). לדברי התובע אינו יודע מה הסכום ששולם עבור הנכס, הוא לא פגש את הקונה, ואינו יודע מתי הקרקע הועברה בפועל (ע' 10). כאשר נשאל האם מקובל למכור לאדם זר קרקע שהינה בבעלות המשפחה, השיב:

"אני לא יודע, הזקנים היו מוכרים לכל אחד" (ע' 9 ש' 21-22).

נדגיש כי העובדה שהתובע לא ידע כלל על מכירת הנכס לא הוזכרה בתצהירו.

3.         עדות האח

בדיון שהתקיים ביום 18.1.2010 העיד אחיו של התובע, מר רמדאן טוויל (ע' 11-16), מטעם הנתבע. העד נחקר בחקירה ראשית, ואולם ב"כ התובע ביקש שחקירתו הנגדית של העד תתקיים במועד אחר, משום שתמלול הקלטת של חקירת העד בידי חוקר הנתבע, נמסרה לידיו רק במועד הדיון. אנו נעתרנו לבקשתו, ונקבע מועד נוסף לחקירה הנגדית של העד. ואולם העד לא התייצב לדיונים שנקבעו לאחר מכן, על אף שהוצא צו הבאה להבאתו, ואף כי האח מתגורר באותו בניין שבו מתגורר התובע. בקשת התובע למחוק את חקירתו הראשית של העד משום שלא עלה בידו לחקור את העד בחקירה נגדית נדחתה לנוכח נסיבות העניין (החלטה מיום 3.10.2010).

4.         בעדותו חזר מר רמדאן טוויל על גרסת התובע כי לא ידע שהנכס נמכר, כי: